טיפול תרופתי בדיכאון וחרדה
הדיכאון והחרדה הינן מחלות מצב רוח. הן נובעות מגורמים שונים, אך יכולות להיות כתוצאה משני אפשרויות מכוננות; או שנובעות מגורמים פנימיים, דהיינו, חוסר איזון כימי של מוליכים עצביים (נוירו -טרנסמיטורים), או מגורמים חיצונים, כמו משבר קשה שחווה האדם, או לחץ מתמשך. דיכאון וחרדה הינן תופעות בולטות מאד ובן הזוג או אנשים קרובים אחרים, בהחלט מרגישים שמשהו לא טוב קורה לבן/בת הזוג או ליקירהם.
שני הגורמים הללו משפיעים אחד על השני, כלומר כשאדם מפוטר מעבודתו, או בן משפחה נפטר, הוא בדרך כלל מרגיש מאד עצוב. אם נבדוק, אכן נמצא שבמוחו נמצא פחות מוליך עצבי שאחראי על תחושת הסיפוק והשמחה, שנקרא ‘סרטונין’. וכאשר נתערב מבחינה כימית תרופתית ונוסיף לאדם סרטונין הוא יחוש יותר שמחה.
שני הגורמים הללו משחקים תפקיד יחד בהתפרצות מחלת הדכאון ובמשכה, או ליצור לחץ אקוטי, שיכול אף לההפך ללחץ כרוני. ניתן לקרוא לגורם הגנטי, פגיעות למחלה ולגורם החיצוני, מחולל או טריגר שהופעל וגרם להתפרצותה. אנשים יהיו שונים עד כמה הטריגר החיצוני צריך להיות עוצמתי, עמיד ובעל משך זמן רב, כדי שיחלו. ישנם אנשים שיוכלו לספוג יותר בטרם יחלו בדיכאון או בחרדה וישנם עמידים יותר.
ישנם מקרים שקיימת יותר נטייה לדיכאון מבחינה גנטית, משפחתית. כך שהדיכאון יכול להופיע כמעט ללא טריגר חיצוני (אם כי כשנבדוק את האדם בטיפול דינמי, סביר שיעלו חוויות רגשיות עמוקות שהאדם חווה ושהתבשלו זמן רב, ובסופו של דבר תרמו לדיכאון). בדרך כלל, העובדה שבן הזוג בדיכאון, משפיעה לרעה על בן הזוג שעלול להרגיש חסר אונים, מצוקה וחוסר הבנה מה קורה. לעיתים בן הזוג שאינו חולה, יחשוש שאולי הוא הגורם למצוקת בן הזוג החולה. שאולי בן הזוג מאוכזב ממנו ו”הוא לא מספק את הסחורה”.
טיפול תרופתי בדיכאון ובחרדה
ישנם סוגים שונים של טיפול בדיכאון, אלו הטיפולים העיקריים המומלצים:
– טיפול תרופתי (פסיכיאטרי)
– טיפול קוגניטיבי התנהגותי
– טיפול פסיכולוגי דינאמי
ארחיב במאמר זה על הטיפול התרופתי ובמאמר הבא לגבי הטיפולים הפסיכותרפויטיים וכן על שילוב טיפול זוגי בהקשר דיכאון וחרדה של אחד מבני הזוג.
הטיפול התרופתי ניתן על ידי פסיכאטר או רופא משפחה מומחה. הדור החדש של התרופות שהראשונה שבהם היתה ‘פרוזק’ הידועה( והיא מכילה גם את התרופות: ציפרלקס, אסטו, לוסטרל, ציפרמיל ורבות נוספות) הינם תרופות ממשפחת Selective serotonin reuptake inhibitors – SSRI –דהיינו, מעכב ספיגת סרטונין סלקטיבית. בעצם התרופה הזו רק משהה את החומר שמופק בגופנו ושנמצא במוחנו בלאו הכי, מעט יותר זמן.
ישנם גם תרופות שכוללות מרכיב אחר שמסייע בשיפור מצב הרוח – ‘אנדרלין’. תרופות אלו נקראות NSRI והן עושות תהליך דומה למה שתואר קודם בסרוטנין אך לגבי המוליך העצבי של האדרנלין הנקרא נור אנדרלין. וישנם גם תרופות שמשלבות בין שניהם דהיינו מוסיפים גם סרטונין וגם נור אנדרלין. תרופות מסוג זה מתאימות יותר למצב דיכאוני מאשר למצב חרדתי, שכן הגורם האדרוגני מוסיף מרץ שיכול לא להיות נעים לאדם שבלאו הכי חרד.
את התרופות הללו, מקבלים רק על ידי רופא, שאבחן דיכאון קליני או חרדה, והוא גם מנחה כיצד לקחת אותן. חשוב לציין שהתרופות אינן גורמות להתמכרות כלשהי. מנגד, הן אינן משפיעות באופן מיידי ויש לקחתם כשלושה שבועות עד שהן משפיעות באופן מלא. לחלק מהתרופות השפעות לוואי קלות מאד, שבדרך כלל חולפות לאחר שבוע שבועיים של נטילת התרופה באופן סדיר. לעיתים תרופות נוגדות דיכאון וחרדה יכולות לפגוע בהנאה ממין וכך כמובן לקחת מהסובל בדיכאון וחרדה, דבר שהוא נהנה ממנו, וזה חבל מאד. כמובן שיכולה להיות לכך השפעה על הזוגיות וההשקעה הזוגית. במקרים הנדירים האלה כדאי להתייעץ עם הרופא ולהחליף תרופה.
המחקרים מלמדים שבדרך כלל טיפול שיכיל גם טיפול רגשי פסיכולוגי וגם כדורים, עשוי להיות היעיל ביותר.
